האם ניתן לשתול לנו מחשבות מבלי שנרצה ?

לשתול מחשבות – האם זה אפשרי ?

בסרט "התחלה" אומר ליאונרדו די-קפריו: "אי אפשר לשתול רעיון למישהו שלא באמת רוצה שישתלו לו רעיון".

וכולנו כצופים בסרט, לוקחים את זה כאמת ובאותה השנייה, לאונרדו בעצם משתיל לנו מחשבה בראש. אח"כ הם ישתמשו בה בהמשך הסרט כדי לפתח את כל הסרט אשר יושב על אותה המחשבה. אבל עדיין, כולנו יצאנו עם מחשבה חדשה בראש: "אי אפשר לשתול רעיון למישהו שלא באמת רוצה שישתלו לו רעיון".

בסדנאות סודות ה NLP להשפעה שואלים את המרצים שלנו לא פעם: "האם באמת אפשר להשפיע על מישהו כנגד הרצון שלו?"

והם בדרך כלל עונה: "איזה רצון בדיוק?" מעטים האנשים שיודעים מה בדיוק הם רוצים, והם סגורים על הרצון שלהם בצורה הרמטית.  קרול דוויק, פסיכולוגית קוגניטיבית מאוניברסיטת סטנפורד, גילתה במחקר מרתק שערכה בנושא תבניות חשיבה. שיש תבניות חשיבה סגורות ומקובעות ותבניות חשיבה פתוחות.  ככל שהאדם יותר מקובע במחשבתו, כך יותר קשה להשפיע עליו. במילים אחרות, ככל שבן האדם בטוח לחלוטין שהוא צודק, קשה יותר להשפיע עליו (ולכן אנשים פנאטים קשים יותר להשפעה בכיוון המנוגד לאמונותיהם)  אבל כל עוד אתה לא פנאט –  " איזה רצון בדיוק?"

לכן, התשובה הפשוטה ביותר לשאלה: "האם ניתן לשתול לנו מחשבות"? היא: "כן  – בין אם נרצה ובין אם לא נרצה".   לרצון שלנו אין כמעט כוח והשפעה בנושא הזה.

כמובן, שאם נהיה עסוקים בבחינה מתמדת של כל מילה שאומרים לנו, כל מבנה של משפט, כל פרסומת ותמונה שאנו רואים – נוכל כמובן להתחיל לזהות את כל הניסיונות לשתול מחשבות במוחנו, אבל אז כל משאבי ההכרה שלנו יהיו מופנים אל עבר אותם הגורמים – ומישהו שער לכך, כמו קוסם טוב יוכל לכוון את תשומת ליבנו לדבר אחד, ובמקביל, לשתול לנו מחשבה מכיוון אחר.

מעבר לשאלה בכותרת, בעודי כותב, עלו לי עוד מספר שאלות מעניינות כגון:

• איזה סוג של מחשבות ניתן לשתול?
• האם ניתן להתגונן בפניהן?
• איך ניתן לשתול מחשבות בכלל?
• מי עוסקים בהשתלת מחשבות?
• האם לכל מי ששותל מחשבות יש כוונות זדוניות?
• האם זו שטיפת מוח?

בכתבה הזו, ננסה לענות על השאלות הללו בקצרה, שכן היריעה קצרה מכדי להכיל את כל התשובות המלאות והמורכבות.  רק שימו לב לדבר אחד פשוט.

 דוגמה להשתלת מחשבות פשוטה
במשפט האחרון, שתלתי מספר מחשבות:

א. יש תשובות מלאות ומורכבות – האמת היא,  שזה לא מחייב שיש באמת 'תשובות מלאות ומורכבות', אבל ברגע שכתבתי עליהן (בדיבור עקיף) ולא הצגתי טענה ישירה כגון: "יש תשובות מלאות ומורכבות". יצרתי דבר הנקרא 'קדם-הנחות', ואילצתי אתכם, הקוראים, להניח שיש תשובות מלאות ומורכבות – למרות שזה לא בהכרח נכון.  וזו דוגמה פשוטה להשתלת מחשבה, בצורה סמויה מבלי שאנשים יתנגדו אליה.

דבר נוסף שתרם להשתלת המחשבה הזו הוא רמת הסבירות הגבוהה שלה – היא לא עובדה מולחטת – אך ברגע שיש לה רמת סבירות גבוהה, היא נתפסת לא פעם כעובדה מוחלטת.

ב. אין הרבה מקום לכתוב (למרות שזו האמת, המאמר מוגבל ע"י העורך ל כ 500 מילים בערך). יחד עם זאת, ביננו, מכיוון שזו כתבה אינטרנטית, אפשר גם לכתוב הרבה יותר מ 500 מילים…  – אבל, ברגע שכותבים באופן שבו כתבתי, אנשים לוקחים את מה שאמרתי כאמת ולא מתווכחים או מתנגדים לכך – ולכן, זו עוד דוגמה של השתלת מחשבות דרך שימוש בקדם-הנחות

ג. יצרתי גם השתמעות, שניתן להסיקה מהמילה: "אנסה"  – וההשתמעות היא: שאולי לא אצליח, הסיבה – "היריעה קצרה" ולכל מי שהכותרת ופתיחת המאמר יצרו אצלו סקרנות, חשק ועניין לקרוא את המאמר, כבר יש בראש רעיון שיש עוד הרבה מה לקרוא ולהעמיק בנושא דבר שתורם לסקרנות להמשיך ולקרוא את הכתבה הזו ואולי גם את הכתבות הבאות בנושא.

למי חשוב לשתול מחשבות ?

האמת היא, שבעודנו לא ערים לכך, כולנו עוסקים יום יום בהשתלת מחשבות. כמובן שיש סוגים שונים של מחשבות שאנו שותלים ומעט (באופן יחסי) הם אנשים שעוסקים בהשתלת מחשבות בצורה מכוונת. פרסומאים עוסקים בזה בצורה מכוונת, אנשי השפעה, אנשי תקשורת, כותבי הנאומים של הפוליטיקאים (אלו שיודעים לכתוב את זה) ואפילו ברק אובמה בעצמו עושה את זה (ולא מעט).

השאלה השאלתית בעיני היא – באם זה נעשה במכוון, האם זה גם נעשה בזדון?

והייתי אומר שיש כאלו שישתמשו בטכניקות של השתלת מחשבות בצורה שלילית, לרווח אישי על חשבון אחרים וכו'  בדיוק כמו שיש אנשים שישתמשו ברכב כדי לבצע עבירות ויש אנשים שישתמשו ברכב כדי לנוע ממקום למקום.

כמובן שמי שבקי בסודות של הטקטיקות השונות, (אם הוא למד אצל מישהו רציני) יודע שאם הוא ישתמש בטקטיקות הללו בצורה מניפולטיבית שלילית, הוא מסתכן מאוד, בכמה וכמה מלכודות – כאשר העיקרית שבהן היא הסכנה לפתח פרנויה.   כי מי שמשקר כל הזמן, בטוח שכולם משקרים לו ומי שגונב, יהיה מודאג כל הזמן שמנסים לגנוב ממנו!

האם ניתן להתגונן מהשתלת מחשבות?

באופן עקרוני, ניתן, כאמור לבחון כל משפט ומילה שנאמרים לנו – אבל בעיקרון, אין טעם להתעסק בזה. אלא בסיטואציות ספציפיות שבהם אנו פוגשים אדם שאנו מרגישים שכדאי לנו לבחון אותו בשבע עיניים. אבל חוץ ממקרים כאלו ודומיהם. מכיוון שאנו מופגזים כל הזמן במסרים מהסביבה (מחקרים מראים שיש למעלה מכ 400 ניסיונות ביום לשכנע אותנו במשהו). אם נהיה עסוקים בלחפש את זה כל הזמן, יגמר לנו הזמן מלעשות דברים אחרים.

ולכן, כאשר אנו מכירים את הטכניקות והטקטיקות להשתלת מחשבות, אנו יכולים לזהותן יותר בקלות אם מישהו ישתמש בהן כנגדנו – אבל, אין טעם להתאמץ יותר מדי ולחפש את זה כל הזמן מסביב.  כי מי שמחפש מוצא, ואח"כ לא בהכרח ישן בלילות (תשאלו את כל הוגי תיאוריות הקונספירציה שהפכו את זה למקצוע J  )

 דוגמה נוספת להשתלת מחשבות

טקטיקת ה"עוד.. כמו…"

נניח שאני רוצה לשתול לך הקורא מחשבה, שלמוצר שלי יש תכונות מסוימות – ואני רוצה שתיקח את זה כמובן מאליו, מבלי שתתנגד למחשבה הזו.

נאמר שהמוצר שלי הוא: מוצר ABC להברקת רכבים. והתכונות שהייתי רוצה לשתול לך על המוצר שלי הן: המוצר פשוט לשימוש ואיכותי מאוד.
כל מה שעלי לעשות הוא לבנות משפט במבנה של האם אתה מכיר עוד מוצר להברקת רכבים כל כך איכותי ופשוט לשימוש כמו מוצר ABC שלנו?

האם תשים לב, כקורא, שזה לא משנה אם תענה לי "כן" או "לא", בעצם זה, שאתה עונה לי – אתה לוקח כמובן מאליו שהמוצר ABC להברקת רכבים הוא איכותי ופשוט לשימוש. ובזה הרגע שתלתי מחשבה.   אם אציין את זה עוד מספר פעמים במהלך השיחה שלנו, בדרכים שונות, בגלל עיקרון החזרתיות (עיקרון השפעה ותיק האומר שככל שנחזור על מסר מסויים שוב ושוב, כך הוא ירגיש מוכר יותר לשומע דבר שישפיע אח"כ על המחשבות האוטומטיות שלו) – המחשבה הזו תיטמע כל כך עמוק בתודעתך – שמחר אם תחשוב על המוצר הזה, אתה תדע שהוא איכותי ותדע שהוא פשוט לשימוש.

זו אחת הדוגמאות הפשוטות להשתלת מחשבות. ועכשיו כל שנותר לך הוא לחבר תועלות למוצר שלך ולהבנות את זה במבנה של  עוד… כמו…

קדימה הצלוח'ס
מיקי ברקל, מאמן NLP בכיר. עוזר למנהלים להיות יותר מעניינים בהעברת המסרים שלהם. כי אנשים מקשיבים לאנשים מעניינים!